Hebrew  |  English  |  
כתבות באנגלית ובפולנית  |  
 

כתבות בעברית
(English and Polish articles)
 
Jan, 2012
ידיעות אחרונות, Ynet
רועי מנדל ג'ון מחפש משפחה מהשואה. ארה"ב רק מפריעה יונה קירשנברג היה בן שנה כשהפליג מגרמניה לניו-יורק עם אביו. אחרי 60 שנה, בסיוע בלש היסטורי  ישראלי, נשאב למסע שורשים מטלטל בין מסמכים ותמונות בניסיון למצוא את קרוביו, רק כדי להגיע לאם שאינה רוצה קשר איתו. כעת הוא כפסע מאיתור בני משפחה בארגנטינה, בשר נדיר מבשרו. ביורוקרטיה מונעת זאת. גידי שלום, אבי, הנרי קירשנברג, נולד בפולין. אינני יודע היכן. במחנה עקורים בגרמניה, בזמן ההמתנה לאישור הגירה לארה"ב, התחתן אבי עם אמי לידיה ושם נולדתי. מצטער, אבל זה כל המעט שידוע לי. אמי לא הגיעה לארה"ב. אבי, שגידל אותי, לא סיפר לי דבר כך שאיני יודע מי זו אימי, מעולם לא נפגשנו. מאוד אעריך את עזרתך.
May, 2012 מעריב יהודה שרוני מקום הלידה בדרך לישראל
"כן, הרבה רגשות כבר יצאו לפנסיה, והרבה חיוכים כסה לילה חשך.
אך אל זו העלמה, עליה ולנסיה, אי אפשר כלל שלא לחייך."
- נתן אלתרמן, הטור השביעי (יונ' 1945)
גידי שלום, התפעלתי מהעיסוק הנוסף שלך וזה מתחבר לי לאיזה "מכה בראש" שקיבלתי לפני כ-4 שנים והתחלתי לעסוק גם בשירה... התוצר הראשי הוא האתר לנתן אלתרמן  שבו אני עוסק כבר כמה שנים ומשקיע בזה את רוב זמני הפנוי. בין השאר אני עושה מין מחקרונים ואפילו העליתי לפורום הגנאלוגיים ב"תפוז" בקשה לעזרה. אם יש לך רעיון איך לאתר את עליה ולנסיה, אשמח לשמוע.  - דוד גוטרזון
May, 2012 לאשה צפורה רומן עץ המשאלות לרוב האנשים, הכנת עץ משפחתי היא עניין של סקרנות, או של עבודת שורשים. לרחל שאנן, ילדה ניצולת שואה, שעברה טלטלות רבות בחייה, העץ המשפחתי גילה לה מי היא, השלים את התשבץ של עברה ומצא קרובים שלא ידעה על קיומם. והכל בזכות גנאלוג, חוקר שורשי משפחות, שיצא בהתנדבות למבצע מסובך והרכיב משפחה שלמה.  גידי שלום, שמי אילת שחם-הרמן, אני עובדת סוציאלית בעמותת "עמך" המטפלת בניצולי שואה, ויש לי מטופלת שיודעת על עצמה מעט מאוד, אם בכלל. יש לה מעט פרטים וזכרונות דלים על עברה, והיום יותר ויותר היא רוצה לדעת מי היא. איך ניתן לעזור לה? את המייל הזה מצא גידי פורז על צג מחשבו בינואר השנה...
Jun, 2013 הארץ עופר אדרת הפגישה שלא תהיה בין ניצולת השואה למשפחתה תמרה ברקוביץ היתה בת 12 כשאיבדה את משפחתה בשואה ונותרה לבד. זיכרון ילדות הוביל לתחקיר, שסופו באיתור משפחה שלא רוצה קשר אתה. תמרה ברקוביץ', בת 85, ישבה השבוע בביתה הקטן שבקיבוץ ניר דוד בבקעת בית שאן ודמעות בעיניה. “כל החיים הייתי כל כך בודדה ופתאום התברר שיש לי משפחה כל כך גדולה. ענקית. אני מאוד מאוד מתרגשת”, אמרה. גידי פורז, בעבר איש הייטק והיום “בלש היסטורי”, הוא האחראי לפריצת הדרך בסיפור המשפחתי של תמרה.
Aug, 2013 הארץ עופר אדרת דרישות שלום של נספי שואה מחכות בתל אביב ב 10 באוקטובר 1940 פורסמה בעיתון "הצופה" כתבה שכותרתה "דרישות שלום מהכיבוש הרוסי". בכתבה, שהופיעה כשנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, דווח כי “חנה טיקוצקי... שחזרה משטח הכיבוש הרוסי, הביאה דרישות שלום בשביל יוצאי גראייבה וביאליסטוק" בתה של טיקוצקי, תושבת תל אביב בת 80 , שמחה לקבל את פנייתו של פורז וסיפרה לו כי בביתה שמור עדיין ארגז מלא מכתבים ביידיש, שהותירה אמה לאחר מותה. חלקם, מעריך פורז, הם אותם המכתבים ששלחו יהודי פולין לקרוביהם בארץ ערב המלחמה, ולא הגיעו ליעדם. ייתכן שאלה דרישות השלום האחרונות ששלחו קרובי המשפחה מאירופה, לפני שנרצחו עלי ידי הנאצים .
Mar, 2014 הארץ עופר אדרת שואה במבחן הזמן פרופ' גדעון גרייף, זמר שהפך להיסטוריון של השואה, מגייס את הניסיון הבימתי שלו להרצאות בפני תלמידי בתי ספר בגרמניה על זוועות הנאצים. איה צרפתי, סטודנטית לתואר שני, מדריכה קבוצות של צעירים גרמנים באתרים הקשורים לשואה.נועה מקייטון מבית הספר הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם מסייעת למורים מארצות דוברות גרמנית לדבר עם בני נוער על ההיסטוריה הכואבת. בחודש שעבר התקבלה בשגרירות ישראל בברלין פנייה ממורה בבית ספר ברובע שרלוטנבורג שארבע מתלמידותיה חקרו את עברם של יהודי השכונה. בקשתם לאתר את קרובי בני הזוג הינריך וסוזי מוזס שנספו בשואה הועברה מהשגרירות לגידי פורז "הבלש ההיסטורי", המתמחה באיתור משפחות יהודיות אבודות. בחולון איתר פורז את אילנה, נכדתם, שהתרגשה מאוד. בחודש מאי היא הוזמנה לברלין לטקס בו יונחו אבני זיכרון לזכרם, בפתח הבית בו גרו.  
Dec, 2014 הארץ עופר אדרת "הפייסבוק של המתים" מתעד את מצבות בית העלמין הגדול בארץ מיזם דיגיטלי לתיעוד מצבות, הנעזר בטכנולוגיה חדישה ומסתייע בעשרות מתנדבים, עשוי לפתור תעלומות עבר ולסייע באיתור קרובים שנשכחו את מבצע התיעוד יזם, ארגן ומימן הסטרט־אפ הישראלי MyHeritage — מעין פייסבוק של עצי משפחה. גלעד יפת, איש הייטק חובב היסטוריה בן 45, הקים אותו ב–2003. יפת, יליד ירושלים, בנה של כלת פרס ישראל למקרא פרופ' שרה יפת, שילב כך בין חיבתו להיסטוריה ולסיפורים משפחתיים ובין הטכנולוגיה החדישה ביותר בשוק. פורז: "המצבות גם מספרות על קרובים שנספו בשואה ונמחקו מההיסטוריה"
Jan, 2015 גל גפן - ראשל"צ נילי ערבה פלג חוזרים אל השורשים במסגרת סדרת המפגשים החודשיים של העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, בשיתוף מוזאון ראשון לציון, יתקיים במוזאון ביום שני, 26 בינואר, מפגש שביעי. במפגש יספר גידי פורז, מקים האתר "קו הדורות" לאיתור קרובי משפחה, סיפורים מרגשים שנחשפו עם איתורם של למעלה מ-15,000 בני משפחה ובניית למעלה מ-400 אילנות יוחסין. גידי פורז, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, עוסק בשנים האחרונות בבלשות היסטורית ומתמקד בחקר אילנות יוחסין במטרה לאתר קרובי משפחה. הוא הקים את אתר האינטרנט "קו הדורות" שמהווה מרכז פניות למשפחות רבות המבקשות לאתר את קרוביהם. בין הצלחותיו הרבות היה איתור אחיות שלא ידעו האחת על קיומה של השנייה, איתור הורים ובני משפחה של ניצולת שואה שנולדה בגטו, איתור הורים ביולוגיים ועוד.
Jan, 2015 הארץ עופר אדרת תלמידות תיכון בגרמניה גילו את ההיסטוריה האבודה של קורבנות השואה לפני חצי שנה פרצה מרטינה דטהולף בבכי לעיני תלמידותיה וקהל קטן שהצטופף על המדרכה בפתח בניין מספר 31 ברחוב "וסטפלישה" בברלין. לאחר מספר רגעים, דטהולף, מורה בבית ספר תיכון, שאפה אוויר וחזרה להקריא את קורות חייהם של שני יהודים – היינריך וסוזי מוזס – שגרו פעם בבניין שלרגליו עמדה הקבוצה.  בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של בתי ספר בגרמניה נרתמים לפרויקט ההנצחה בעזרת אבני הנגף. חלקם מצליחים ליצור קשר עם קרובי המשפחה של הנרצחים ומזמינים אותם לטקס לזכרם. דטהולף פנתה לשגרירות ישראל בברלין, שהעבירה את הפנייה לגידי פורז, “בלש היסטורי", שמתמחה באיתור קרובי משפחה אבודים. נכדתם, אילנה מוזס, אותרה והטזמנה לטקס.
Apr, 2015 גל גפן - רחובות ורדה טלמור תפקיד חייו גידי פורז בעבר איש הייטק ומתמטיקאי, עוסק בבילוש אחר ההיסטוריה האישית משפחתית של ניצולי שואה ומאתר בני משפחה ומסמכים לאלו שאינם יודעים מי ניו הוריהם. עובד בשיתוף פעולה עם הארכיונים השונים, מרצה בקורס לגנאלוגיה של הארכיון הציוני בירושלים ובמפגשים שונים של העמותות לגנאלוגיה וביולי הקרוב הוא עומד להרצות בכנס גנאלוגים בינלאומי במלון 'רמדה' בירושלים.   "אני לא קורא לעצמי 'גנאלוג' אלא בלש היסטורי. איתרתי בשנה האחרונה, בשני מחקרים שונים, אחיות שהאחת לא ידעה על קיומה של השניה. לזוג אחיות יש אח נוסף שחי בברזיל שעדיין אינו יודע על קיומן של אחיותיו. וכרגע אנו בוחנים את הדרך ליצור איתו קשר ולהודיע לו", מספר פורז.
Apr, 2015 הארץ עופר אדרת האב מקרקוב נמצא קבור בטהראן עשרות שנים ניסתה משפחתו של חייט יהודי מפולין להבין לאן נעלמו עקבותיו במלחמה, עד שאשתו ובנותיו מתו מבלי לדעת מה עלה בגורלו. קבוצץ גנאלוגים גילתה את התשובה המפתיעה. פורז, שקיבל את התיק מעמיתיו בפולין, רתם למשימה את חבריו לקבוצת הפייסבוק של בוגרי הקורס "מבוא לחקר המשפחה" שנערך בארכיון הציוני בירושלים. נילי גולדמן, מעצבת גרפית וגנאלוגית,  איתרה את החייט היהודי ברשימה של אנשים הקבורים בבית הקברות הקתולי "דולאב" בטהראן, בירת איראן. 
May, 2015 הארץ עופר אדרת הנערה מפולין שהצילה את חייו של אל"מ גרינברג  ונדה בוליק, נערה פולנייה בת 17 , אספה ב- 1943 ילד יהודי בן שלוש, שהוריו הבריחו מהגטו, גידלה אותו כאם, והצילה את חייו. בחודש שעבר ליווה אל"מ במיל' מתי גרינברג את חסידת אומות העולם ונדה בוליק בדרכה האחרונה. אם יש לכם מידע על הוריו של גרינברג: Mieczyslaw (Mietek) + Cyla Wajnsztajn שעברו מרחוב Chlodna בוורשה לרחוב Walicuw בגטו, או על משפחתו של עורך הדין יעקב יולש/יוליוס קמיניצקי, בעלה הראשון של נינה, שהיגר לאנגליה, וייתכן כי היה קרוב משפחה של משפחת וינשטיין, או על צאצאיה של אנה נקסון מחיפה, אשר ב 1957 מסרה ב"יד ושם" דף עד על אביו של גרינברג, אנא כיתבו לגידי פורז
Aug, 2015 TYGODNIK POWSZECHNY, Poland קרולינה פשברוצקה מגלה עקבות הדורות הקודמים.

תרגום מפולנית.
בישראל יש קומץ של בלשים גנאלוגיים, והביקוש לעבודתם הוא עצום. כאשר העדים האחרונים הולכים לעולמם, משפחות מחפשות בקדחתנות את יקיריהם. העקבות מובילים בדרך כלל לפולין. אומרים שגידי פורז הוא הבלש ההיסטורי מספר אחד בישראל. הוא עצמו אומר שיש לו יתרון על פני המוסדות והארכיונים הממשלתיים. קראו לו שפיצר. הוא היה קטן, תזזיתי ועקשן. שלמה פוזנר דיבר עליו ברגעים ספורים שבהם חזר בזיכרונו אל ימי טרום המלחמה. בנותיו של שלמה פוזנר הופיעו בסיפור זה כאילו במקרה, בצלו של שפיצר. אילולא הכלב, יתכן שגידי, בנו של שלמה, לעולם לא היה יודע שלאביו, יליד העיר יַבוֹזְ'נוֹ, הייתה משפחה בקרקוב לפני המלחמה. ואילו בהקשר של שפיצר הוא שמע שהכלב ליווה מדי בוקר את שתי בנותיו של האב אל תחנת האוטובוס ואסף אותן בדרכן חזרה.
Oct, 2015 הארץ עופר אדרת בעקבות הבריגדה האבודה
החודש מלאו 70 להקמת הבריגדה - בה לחמו 5,000 יהודים מארץ ישראל נגד הנאצים, על אדמת אירופה, בחסות הצבא הבריטי. 
35 חללי קרבות הבריגדה נקברו בשטח. משפחותיהם התפזרו לכל עבר. 
כעת, במלאת 70 שנה, יצאה יעל שמיר, בתו של שלמה שמיר מפקד הבריגדה מטעם 'ההגנה', למסע מיוחד כדי לאתר את המשפחות האבודות.
במסע לקח חלק גידי פורז, בלש-היסטורי עם כל כך הרבה קבלות, שכבר אין מספיק מגרות לאפסן אותן. הוא פנה לעיריות ברלין ווינה, וקיבל מידע מלא על המשפחות. 
בארכיון הנאצי הוא מצא שאיזידור ואדל, אביו של משה, שרד את בוכנוואלד והגיע לארה"ב. 
בארה"ב הוא גם מצא את תעודת הפטירה של יעקב, אחיו של משה שיפר. 
בתעודה אחרת, שמתעדת העברת רכוש לאחר מותו, הוא איתר את שמות בנותיו לאחר נישואיהן. 
כך, תוך זמן קצר, עם הרבה מאמץ, מחשבה והשקעה, אותרו בני המשפחה של שני חברי הנפש, שעלו יחד לארץ, התגייסו יחד ונהרגו יחד.
Mar, 2016 TYGODNIK POWSZECHNY, Poland קרולינה פשברוצקה אימהל'ה יקרה 

תרגום מפולנית.
בתו של מתי גרינברג, טוענת שבהצלתו השתתפו פולנים וגם מלאך, שנשאר לעבוד שעות נוספות. מכתב מוורשה.
אילולא בתו יעל, מתי בוודאי לא היה ממשיך בחיפושים. אבל יעל התעקשה: השנה הייתה כבר 2014, בקרוב עמד להיוולד הבן הראשון שלה. היא רצתה לדעת כיצד קרה שהיא בחיים. כיצד אפשר שאביה, מתי גרינברג, שרד את סופת המלחמה הרחק ממחנות המוות, ולא קרה לו מה שקרה לשישה מיליון יהודים אחרים. העובדה שאביה יודע כל כך מעט על עצמו גרמה לה חוסר שקט. הרגישה שזה הרגע האחרון כדי לחפש מידע על הוריו של מתי.
גידי פורז, בלש דורות ישראלי שאליו פנתה יעל (כתבנו עליו ב"שבועון העממי" מס' 31/2015 – המערכת) לא היה פנוי לעסוק בנושא. או אז יעל שלחה לו מכתב שאביה קיבל בשנת 1995 (היום גידי מראה אותו במצגות לחבריו למקצוע בתור דוגמה, כיצד ניתן להגיע לדברים גדולים מתוך בדל מידע מצומצם).
Jan, 2017 הארץ עופר אדרת אמא יהודייה, אמא פולנייה הביקור הממלכתי בישראל של נשיא פולין אנדז'יי דוּדה, בשבוע שעבר, כלל לצד הטקסים, הנאומים והארוחות, גם פרק אישי מסקרן, שלא הובא לידיעת התקשורת. אגתה דודה, הגברת הראשונה של פולין, זכתה במהלך הביקור למחווה מ"יד ושם", כשקיבלה מסמכים שמתעדים את קרובי משפחתה היהודים, שנרצחו בשואה.
עץ המשפחה שלה, ששורטט לבקשת "הארץ" בידי הגנאלוג גידי פורז, חושף במלואו את הקשר היהודי של נשיא פולין. הוא עשוי להסביר את אמירתו, בסוף אחד הנאומים שנשא בירושלים, ולפיה "היום כבר לא ניתן לדעת כמה דם יהודי זורם בעורקים הפולניים".
השורשים היהודיים של הגברת הראשונה, בתו של המשורר הפולני היהודי למחצה יוליאן קורנהאוזר, אינם בגדר סוד. אולם העובדה כי אשתו הראשונה של סבה, יעקב, נרצחה בשואה עם בנם, אינה נחלת הכלל. גם המידע על כך שלדודה יש משפחה בישראל ודאי יפתיע פולנים רבים.
 Apr, 2017 הארץ עופר אדרת הבלשים ההיסטורים הפכו את חקר השורשים למקצוע לפני כעשר שנים גילה גידי פורז, מהנדס אלקטרוניקה בן 69 ממושב ביצרון, כי הוא אחד היורשים של נכס בעיר לודז' בפולין. "זה ארמון שממוקם ברחוב הראשי של העיר, שסבא־רבא שלי בנה", אמר. "הוא הוערך ב–12 מיליון דולר". בתיקי הטאבו בפולין מצא פורז את תיק הבניין שמוכיח כי היה שייך למשפחתו, אלא שאז גילה כי הדרך לפנסיה מוקדמת עוד ארוכה מאוד. "הפולנים דורשים שתביא להם את כל היורשים של הנכס ושתוכיח כי גם אלה שנעלמו בשואה אינם חיים", הסביר. גם נילי גולדמן, מעצבת גרפית מרמת גן, נשבתה בקסמה של הבלשות ההיסטורית בעקבות מחקר משפחתי. אביה סיפר לה פעם סיפור אקזוטי, שבמרכזו קרוב משפחה ש"נסע לפרו, התחתן עם אינדיאנית, ונולדו לו 17 ילדים". לפני כמה שנים החליטה גולדמן לנסות לברר אם יש אמת מאחורי הסיפור הזה, והחלה לאסוף רסיסי מידע מזיכרונותיהם של קרובי משפחה ומכיתובים על גבי תמונות שהסתתרו בבוידעם.
Nov, 2017 הארץ עופר אדרת התליון שהציל נערה משיכחה ארכיאולוג ישראלי ועמיתו הפולני מסתובבים כבר עשור עם אתי חפירה ומריצות בשטח מחנה ההשמדה סוביבור, ושולים מהאדמה עשרות אלפי חפצים של יהודים שנרצחו שם. אחד מהם, תליון שהיה שייך לנערה קרולינה כהן מפרנקפורט, בת המחזור של אנה פרנק, איחד בשבוע שעבר משפחה שלמה מרחבי העולם, לטקס זיכרון יוצא דופן בעזרתו של הגנאלוג גידי פורז איתרתי את בעלה של דימסון בפייסבוק, ובישרתי לו שנמצא התליון של קרובת המשפחה הנשכחת של אשתו. התברר שלא הייתי היחיד. כפי שמעידים בני הזוג, חשבונות המייל והפייסבוק שלהם התמלאו תוך זמן קצר בפניות של קרובים־רחוקים מרחבי העולם, שסיפרו להם על קרולינה כהן. "הייתי בהלם מוחלט. זו היתה הפתעה טוטאלית", אמרה דימסון.
May, 2018 הארץ עופר אדרת ועומר שוברט גורל פראי מאוד בלהיט החדש של נטפליקס, "ארץ פראית מאוד", המתעד את הכת השערוריתית של אושו, מבליחה דמות בשם "הסיה". מאחורי הכינוי הזה עומדת ניצולת שואה שגדלה בקיבוץ בארץ, הפכה למולטי מיליונרית אמריקאית והפיקה עם בעלה את "הסנדק". מעיון במסמכי ארכיון שונים, שאיתרו הגנאלוגים נילי גולדמן וגידי פורז - "בלשים היסטוריים" המתמחים בפענוח תעלומות היסטוריות - אפשר ללמוד כי בקיץ 1948 הסיה החלה במסע מאירופה לישראל דרך גרמניה וצרפת.
Aug, 2018 הארץ עופר אדרת מיכה כרמל חיפש את הוריו כל החיים. הם נמצאו רק אחרי מותו מיכה כרמל גדל בידיעה שהוא מאומץ. במשך עשרות שנים הוא התכתב עם מוסדות שונים וחיפש תשובות בעיתונים וברשת, אך תיק האימוץ שלו נעלם. ב–2006  כתב למינהל האוכלוסין: "איני אדם צעיר. אמנם אין אדם יודע את אחריתו, אולם שכני, מכרי וקרובי יודעים לכל הפחות את ראשיתם. גם אני רוצה לדעת היכן נולדתי, מתי ולמי. זה חוב אותו אני חב לעצמי ולצאצאי". משפחתו מבקשת לעודד אחרים לא לוותר. שש שנים לאחר מותו נפתרה התעלומה בזכות מאמציהם של שני "בלשים היסטוריים", גידי פורז ונילי גולדמן, תיק האימוץ אמנם לא נמצא, אך התברר כי סיפורו המשפחתי הסתתר בתיקים אחרים, שאיש לא חיפש בהם לפני כן. כוכבת, אלמנתו של כרמל, אומרת שהחיפוש אחר שורשיו היה פרויקט חייו של כרמל. היא הסכימה לחשוף את סיפורו כדי לתת תקווה למשפחות אחרות, שאולי התייאשו ממאמצי החיפוש אחר קרוביהן וויתרו. 


 
 
© 2011, Kav HaDorot. All rights reserved.
 
לייבסיטי - בניית אתרים